למרגלות "אשת-לוט" ובפתחה של "מערת-סדום", נבנתה בשנת 1955 אכסניה ששימשה לאירוח עוברי דרך. צריפים אחדים שימשו ללינה, ומבנה אבני- מלח שימש משרד, בו הונחה אבן-הפינה ל"ברית-המלח", בין חלוצי ים-המלח למקום. האוכלוסייה דאז, בנגב ובחבל ים-המלח הייתה דלילה, ובאין רשות או גוף ממלכתי לפרוש כנפיו על חבלי ארץ רחוקים, הוקמה המועצה האזורית "תמר" ב - 24 במאי 1956.
מיום הכרזת המועצה, חלו שינויים רבים באזור – כבישים נסללו, נבנו ישובים חקלאיים וקהילתיים, הוקמו מפעלים, אתרי תיירות, בתי-מלון, מתקנים אזרחיים וצבאיים התווספו וחבל ים-המלח שינה פניו לבלי הכר.
מה שמייחד את המועצה האזורית "תמר", היא העובדה שאוכלוסיית הקבע שלה מונה כ- 1,300 נפש בלבד, בזמן שבשטח שיפוטה עוברים יותר ממיליון וארבע מאות אלף תיירים ומטיילים בשנה, דבר ההופך את שטח המועצה למוקד פיתוח תיירותי, תעשייתי והתיישבותי, בעל תרומה גדולה לכלכלת ישראל.
המועצה האזורית "תמר" חרטה על דיגלה שותפות וצמיחה של כל הגורמים המעורבים, לצמיחה משותפת זה לצד זה.
ייחודו של האזור וריבוי האטרקציות שבו, הופך את חבל ים המלח לאתר תיירותי מושך, מעניין ואטרקטיבי במיוחד.
